tag:blogger.com,1999:blog-25013267612212731452011-04-21T11:50:14.303-07:00Back Spacenoreply@blogger.comBlogger21100tag:blogger.com,1999:blog-2501326761221273145.post-6426217998483476242008-10-29T16:46:00.000-07:002008-10-29T16:50:57.314-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="color: rgb(153, 0, 0);font-size:85%;" >(נכתב ע"י מוניקה)</span><br /><span style="font-size:100%;">הכפיל של א. לא התרגש כמוהו, מהגילוי, כאילו ידע שיש לו כפיל חי וקיים.</span><br />א. רצה לנשוך את עצמו, לוודא שהוא לא חולם, אבל גילה שזרועותיו כבדות מדי.<br />אני בטח חולם, אמר לעצמו, לכן הכל כבד ואיטי, לכן אני לא מצליח לקום ולברוח.<br />אבל אז ראה שעון מחוגים על הקיר מימינו, מה שהוכיח לו שהוא לא חולם, והאימה חזרה אליו, ערמומית וקרה.<br />השעה ארבע. בוקר? אחרי הצהרים?<br />בפעם האחרונה בה א. הביט בשעונו וראה שהשעה ארבע, זה היה אחרי הצהרים, יום שישי, הוא נכנס לתחנת דלק לקנות משהו קר לשתות, והביט לפני כן בשעון כדי לוודא שיש לו מספיק זמן, ושהוא לא מאחר.<br />ואז, כן, אז זה קרה.<br />היו דיסקים של מוזיקה בתחנה, דיסקים מאובקים ודביקים, ובגלל שהיו מסודרים אחד על השני ולא ניתן היה לראות את העטיפה, הוא שלף אחד מהם באקראי, ו...<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);font-size:85%;" >(נכתב ע"י קלאופיציוס)</span><br />והעביר את ידו על הפלסטיק המאובק. הוא ניגב את ידו על מכנסיו ונשף בחוזקה על הדיסק, חושף עוד את האותיות השחורות שמתחת לאבק.<br />מתחת לשם הלהקה הלא מוכר, היה מודפס באותיות קטנות, "דיסק זה מותר ומומלץ לשכפול!"<br />הזבן הגיש לו בקבוק בירה מקומית בצבע מוזר, והעביר סמרטוט מלוכלך על שאר הדיסקים. "במבצע" הוא נבח, "קנה אחד מהם וקבל בירה בחינם."<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);font-size:85%;" >(נכתב ע"י Brand)</span><br />רק לפני כחודשים, היה אדם, עוד תחת השפעתה החזקה של תחושה שלא נתנה לו מנוח וגרמה לו לעזוב את הכל ולצאת לדרך. הוא האמין אז בכל לבבו שכל צעד יוביל אותו אל יעדו האמתי. זו הפעם הראשונה שהוא לא היה בטוח לאן עליו לצעוד. עד כה הוא התנהל מבלי לקדיש לכך מחשבה, אך כעת כאשר הוא קרא שוב ושוב את השורה המגוחכת, שהתגלתה מתחת לשכבת האבק...<br />הוא הבחין המחשבות שהתרוצצו במוחו ודנו בינן על המשך היום, ובמיוחד על הלילה. האם לבזבז את כספו האחרון על מלון דרכים עלוב או להעביר את הלילה על המושב האחורי של מכוניתו?<br />המחשבות גרמו לכמה זיכרונות להתעורר ולצוף, והוא גיחך לעצמו כאשר נזכר שבעבר כבר שיחק לו המזל, ותמיד בזמנים קשים הוא נחלץ מהצרות. פעם זו הייתה 'מהוניה', שאירחה אותו ופעם אחרת 'נולינה'. "מי יודע" חשב לעצמו, "אולי גם הפעם..."<br />הוא לגם מהבירה, והביט מסביבו. אף על פי שאדם החשיב את עצמו תמיד כבר מזל, ותמיד הצליח לראות את חצי הכוס המלאה, הפעם היה משהו שונה, הפעם הוא לא הצליח לצבוע את העולם בצבע ורוד אליו היה מורגל.<br />"לעזאזל" חשב לעצמו, והשליך כמה מטבעות אל הדלפק. "זה מספיק בשביל הדיסק?" הוא שאל בספרדית מקולקלת את הזבן, שהנהן בחיוך מאוס.<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);font-size:85%;" >(נכתב ע"י קלאופיציוס)</span><br />תחושת הדחיפות אחזה בו שוב, אדם ידע שעדיין מוקדם, אך הוא הצדיע בידו לאות תודה אל הזבן, ועשה את דרכו חזרה אל רכבו.<br />לאחר בערך כשעה הוא כבר חנה על שביל צדדי תחת שמי המדבר והמתין ל'חורחה'. הוא הביט שוב בשעונו, המחוגים עדיין הורו על ארבע. הוא נופף בידו בחוזקה אך, המחוגים לא התרשמו והמשיכו בשביתתם.<br />עיניו נחו על הדיסק שעל המושב הקדמי, "נעביר את הזמן עם קצת מסיקה" הוא חשב לעצמו, "המקסיקני הזה שוב מאחר לי".<br />'חורחה' היה ידוע בתור המומחה הגדול, בכל מה שקשור בהברחת אנשים ממקסיקו לארה"ב. 'אדם' שמע את שמו כמה פעמים מלקוחות מרוצים בהם 'חורחה' טיפל בעבר, או ליתר דיוק, "חורחה טיפל בבני משפחתם המאושרים, שכעת רובצים להם על הררי זהב שהצליחו לצבור בארה"ב."<br />"סיניור, סמוך עלי, אתה תעבור את הגבול בלי שום בעיה, תפסיק לדאוג", ענה 'חורחה' בכל פעם ש'אדם' התעניין בפרטי הביצוע.<br />כל מה שאדם ביקש הוא נתיב בטוח, הוא לא רצה תעודות מזויפות, הוא לא רצה מלווים, ואפילו התנגד בתוקף לכלי נשק, חמים וקרים כאחד. "אם זה כל רצונך נאנח 'חורחה', נפגש בעוד יומיים, בשעה שש ביציאה מ-"Ciudad Juárez" וזה יעלה לך 250 דולרים אמריקאים.<br /><br /><span style="font-size:85%;"><span style="color: rgb(153, 0, 0);">(נכתב ע"י מוניקה)</span></span><br />"את כיוון השיער לא נוכל לשנות"' נשמע קולה של אישה מצידו השמאלי של אדם.<br />היא דיברה באנגלית.<br />נסיונותיו של אדם להיזכר בדרך הגעתו לכאן, מנעו ממנו לשים לב לאישה זו, או שמא נכנסה עכשיו לחדר?<br />בקושי ובכבדות, סובב אדם את פניו אל האישה.<br />הוא שם לב למספר פרטים שהבהילו אותו. אישוניו המורחבים נראו כמנסים להתכווץ בכוח, להבדיל מעפעפיו שניסו נואשות לפנות את שדה הראיה: על פי הכלים שסבבו את האישה, בוצע כאן ניתוח, או שעומד להתבצע ניתוח?<br />תנועותיו המגושמות לא הצליחו להביע את הדחף והרצון החזק של אדם, לברוח.<br />ובכל זאת...<br />רגליים: כבדות, אבל נראה שלא נגעו בהן.<br />ידיים: פחות כבדות, אבל גם בהן לא נגעו.<br />הממ, משהו, משהו באיזור הבטן התחתונה, משהו שם מרגיש מתוח, כמו מדבקה מוצקה.<br />הוא רצה לפתוח פה ולדבר, אבל כל שהצליח לעשות היה לגלות שמשהו שונה בפיו.<br />הוא לא יכל להגיד בדיוק מה זה, אבל משהו היה שונה, הלסתות התחברו שונה, השיניים היו שונות.<br />פתאום, שם לב אדם לפני הכפיל שלו, מביטים בו מלמעלה, בקרבה מאיימת.<br />הכפיל פתח את פיו לחיוך מקסימלי, אבל לא היה זה חיוך אלא תוצר לוואי של נסיונו של הכפיל לפתוח לאדם את הפה ולבדוק את שיניו.<br />"טוב מאד" אמר הכפיל לאחות...<br />לאחות?<br />היא נראית מוזר, אמר אדם לעצמו. האם היא נראית כך בגלל ששתיתי את הבירה העכורה ההיא? ומה הם לעזאזל רוצים מהשיער שלי? אלוהים!...<br />אלוהים כאילו שמע אותו ושלח תשובה.<br />"הורטיגו של השיער שלך הולך עם כיוון השעון. שלו הולך נגד כיוון השעון. את זה אני לא יכולה לתקן מבלי לקרקף אותו", ענתה האחות, והמשיכה:<br />"אבל הם יודעים שלא עברת שום תאונה. הם יודעים עליך יותר מדי, ארמנד."<br /><br /><span style="color: rgb(153, 0, 0);font-size:85%;" >(נכתב ע"י קלאופיציוס)</span><br />תחושת הכבדות הזכירה לאדם את אותם חלומות בהם הוא מנסה להימלט מסכנה ואינו יכול להזיז אף אבר, או אפילו לזעוק לעזרה.<br />"אנסה לצעוק", חשב לעצמו, אם אצליח אדע שאני לא חולם, ו"אם לא אצליח? אז לכל הרוחות אני חייב להתעורר ומהר, אחרת אמצא את עצמי ללא דולר, מוטל ללא הכרה באיזה חור, וחורחה או מנובל אחר חוגג על חשבוני.<br />הוא פתח את הפה, אך גרונו לא הצליח להפיק אף צליל, הוא חש בהקלה, "אני צריך לנשום! לנשום!" אדם שאב לתוכו אויר וספר עד 4, המתין 4 שניות ואז החל נושף אותו, הוא חזר על התהליך כמה פעמים, עד שהחל לחוש את אבריו ואף להזיז את ידו הימנית.<br />מיד לאחר התזוזה הראשונה המראה של האחות והכפיל החלו להתפוגג, "לא" צרחה האחות, "הוא נעלם!"<br />אדם פקח את עיניו, הוא היה ברכבו, ועל כך הוא הודה לאלוהים. הרמקולים, פלטו צלילים מוזרים המלווים בלחישות מוזרות שגרמו לכאב ראש ובחילה נוראה. הוא שלח את ידו קדימה ולאחר כמה ניסיונות הצליח ללחוץ על הכפתור שהשתיק את המערכת ופלט את ההתקליטור מתוכה... הקלה מידית. הוא השליך את התקליטור אל המושב הקדמי ופתח את הדלת בניסיון להיחלץ מהרכב אל אויר הלילה המדברי.<br />אורות "Ciudad Juárez" נראו מהבהבים מרחוק, אדם שאב את האוויר הקריר אל ריאותיו והעביר את ידו בשערו ועיניו, מנסה להתאושש מחלומו המוזר. "לכל הרוחות, כמה שאני זקוק לסיגריה!" הוא חזר פנימה וחיטת בזבל שהיה מפוזר על המושבים ומתחתם, ידיו רעדו קלות והוא עדיין לא הצליח להחזיר לעצמו שליטה מלאה עליהן...<br /><br /></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2501326761221273145-642621799848347624?l=bs-forum2.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacenoreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-2501326761221273145.post-28529356134604295922008-10-26T15:10:00.000-07:002008-10-26T15:13:26.023-07:00<div dir="rtl" style="text-align: right;"><span style="font-size:85%;">"באק-ספייס" - המקום בו ניתן למצוא כתבים של אנשים האוהבים לכתוב ורוצים לקבל משוב מהגולשים. כאן יפורסמו סיפורים בהמשכים, סיפורים קצרים, שירה ועוד... מי מכם המעוניין לפרסם את יצירותיו אצלנו, מוזמן לפנות אלינו ולשלוח את פרי עטו. כמובן שכל הזכויות שמורות רק לכם! אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב ליצירות שכבר מפורסמות באתר, המשוב שלכם חשוב ויכול לעזור לכותבים להמשך כתיבתם! למאיירים ולציירים שבכם, אם קראתם ואהבתם יצירה המפורסמת ב"באק-ספייס", אתם מוזמנים לאייר דמות, סיטואציה, או כל דבר אחר מאותה יצירה ולפרסם כאן. כמובן שאתם מוזמנים לשלוח כל ציור/איור גם אם אין שום קשר ליצירות המפורסמות כאן. אז קריאה / כתיבה / רישום / ציור וגלישה מהנים ונעימים לכם. אז אם החלטתם לפרסם כאן את היצירות שלכם - <a href="http://mist2-backspace.blogspot.com/2008/08/get-registration-form-v2-widget-and.html">הרשמו לאתר</a><br /></span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/2501326761221273145-2852935613460429592?l=bs-forum2.blogspot.com' alt='' /></div>Back Spacenoreply@blogger.com0